הפעילות של ״אשה לאשה״ בנושא טכנולוגיות רפואיות נולדה מתוך הכרה בכך שלצד הפיתוחים המדעיים בתחומי הרפואה והפריון, יש לוודא כי ההשלכות החברתיות, כלכליות ואתיות נלקחות בחשבון, כמו גם שמירה על מעמדן של נשים וזכויותיהן הבריאותיות.

זהו פרויקט ייחודי מסוגו שמטרתו הייתה לפתח מעורבות ציבורית ודיון פמיניסטי בנושאים המערבים מדע וחברה. בין הנושאים בהם הפרויקט עסק וביקש לפתח: חשיבה ביקורתית על תחום "תרומת" ביציות והחשש מסחר בביציות, אמצעי מניעה, פונדקאות, שיבוט ועוד.

מטרות הפרויקט:

קידום מעורבות ציבורית בכלל ומעורבות נשים בפרט בתחומי הרפואה והמדע, ולפעול למניעת כל שימוש שיש בו ניצול של גוף אישה או איש.

 אנו שואפות לקדם שיח בין מדע וחברה, הכולל קשת רחבה של שיקולים ודיון מעמיק על ההשלכות החברתיות, האתיות והכלכליות, שבצד הקדמה המדעית.

אנו מאמינות ביצירת שינוי על ידי סולידריות בין קבוצות שונות ויצירת קואליציות הפועלות לקידום זכויות נשים ואדם בנושאים המערבים מדע ורפואה.

דרכי הפעולה בפרויקט: מחקר, רישות עם קבוצות חברתיות, חוקרות/ים, מדעניות/ים, רופאות/ים ועוד, קמפיינים להעלאת מודעות ופעילות לוביסטית מול מקבלי ההחלטות בכנסת.

תחומי העשייה של הפרויקט

הפסקת הריון – זכותה של אישה על גופה

הפסקות הריון הוא אחד הנושאים הפמיניסטיים המובהקים שיש, המגלם את כל הטיעונים/המאבקים/ההצלחות/הכישלונות בכותרת אחת מרכזית: זכותה של אישה על גופה.

לכל אדם זכות על גופו, אבל אם את אישה, הזכות הזו מופקעת ממך בתואנות של לאום, כלכלה, דת וערכי משפחה. את התוצאות של הפקעה זו משלמות הנשים בבריאותן, בנפשן ובכיסן.

נשים רבות נכנסות להריון לא רצוי מסיבות שונות: כשל באמצעי המניעה, הריון שהתחיל ברצון אך נתקל בקשיים שונים – גופניים או נפשיים, חוסר נגישות לאמצעי מניעה וחוסר ידע.

ללא קשר לסיבה, לנשים זכות לדרוש הפסקת הריון ולקבלה בתנאים הרפואיים הטובים ביותר שישנם, ובמימון קופת החולים, בדומה לשאר הפרוצדורות הרפואיות.

בינואר 2014 הוחלט, בעקבות פנייה שלנו, שקופות החולים יממנו הפסקות הריון לנשים עד גיל 33 שעברו את אישור הוועדה. לצד הצלחה זו אנו דורשות בנוסף: הרחבת המימון הציבורי לכלל הנשים; ביטול הוועדות להפסקת הריון ומתן החלטה בדבר הפסקת ההריון לאשה; חינוך למיניות בריאה והנגשת אמצעי מניעה לכל הקבוצות בישראל.

במסגרת הפרויקט התקיימו הפעילויות הבאה:

• הפעלת קו סיוע לתמיכה בנשים המתלבטות לגבי הפסקת הריון ומידע לנשים המעוניינות לעבור הפסקת הריון.
• פעילות ציבורית: כנסים, הרצאות ופעילות תקשורתית
• כתיבת ניירות עמדה
• קידום מדיניות מול מקבלי החלטות

פונדקאות – הנקודה בה הטכנולוגיה משיקה לאישה

בעידן הטכנולוגי המצאות שונות משפיעות על חיינו באופנים שונים, החל ממזור למחלות וכלה בהפקעת הבאת ילדים ב"שיטה המסורתית" עם אם ואב. כיום ניתן להביא ילדים באמצעות תרומת זרע ו/או תרומת ביצית והשתלת הביצית המופרית ברחמה של אישה הנושאת את העובר ללא קשר גנטי. תופעה זו היא הפונדקאות.

מחד, הפונדקאות והטכנולוגיה בכללה, מאפשרות לא.נשים רבים להגשים את רצונם לחיים במבנה של משפחות אלטרנטיביות. מנגד, הפונדקאות ותרומת הביצית, כאשר כרוך בהן כסף, מסחור חלקי גוף ומציאות עם פערים כלכליים וחברתיים, הפונדקאות המסחרית הופכת לניצול גופן של נשים. 

לצד התנגדותנו זו, אנו תומכות בהסדרים חברתיים שיאפשרו פונדקאות אלטרואיסטית ונטולת יחסי כוחות כלכליים.

במסגרת הפעילות של "אשה לאשה" למניעת ניצול של נשים בתהליך הפונדקאות, קיימנו את הפעילות הבאה:

• הקמת פורום פעולה יחד עם שדולת הנשים, הומואים נגד פונדקאות מסחרית, נשים לגופן וחוקרות מובילות בתחום.
• פעילות הסברה ותקשורת
• כתיבת ניירות עמדה וקידום מדיניות מול מקבלי החלטות.

דפו פרוורה: אמצעי למניעת הריון הניתן באמצעות זריקה

על מדיניות השימוש בקרב נשות הקהילה האתיופית בישראל

אנו מתכבדות להציג בפניכן  דו"ח בנושא דפוסי השימוש באמצעי המניעה דפו-פרוורה בישראל. הדו"ח נכתב במסגרת פרויקט נשים וטכנולוגיות רפואיות, של ארגון "אשה לאשה" בחיפה. נושא הדו"ח הוא חקר וניתוח מדיניות השימוש באמצעי המניעה דפו-פרוורה בקרב נשים מהגרות מאתיופיה.

תהליך כתיבת הדו"ח כלל מחקר מיפוי בעל שני חלקים: בחלקו האחד מובאות תשובותיהם של הגורמים הממסדיים הרלוונטיים לגבי מדיניות השימוש בזריקה, ובחלקו האחר מובאות עדויות שתועדו במסגרת ראיונות עם נשים אתיופיות שהשתמשו או משתמשות באמצעי מניעה זה.

דיון על אמצעי מניעה טומן בחובו בחינה של משולש היחסים – נשים, מדינה ואמצעי מניעה. דיון כזה מעלה שאלות רבות בכל הנוגע לנושא בריאות נשים וחופש בחירה, ובפרט כאלה הנוגעות ביחס השונה הניתן לנשים ממעמדות ואוכלוסיות שונים. שאלות אלה עולות לדיון במסמך מתוך כוונה להעלות את הנושא למודעות הציבורית, ולפעול למען זיהוי הדפוסים הפוליטיים שמאחורי החלטות הקשורות במערך בריאות הנשים, ובהם דפוסי שימוש ייחודיים ורחבי היקף באמצעי מניעה שניתן באופן ייעודי לנשים מקהילה מסוימת, במקרה זה הקהילה האתיופית בארץ. בסיומו של המסמך מוגשות המלצות 

לשינוי המדיניות בנוגע לשימוש באמצעי מניעה.

תרומת ביציות- מחקר פעולה 2010-2009

במהלך השנים 2010-2009 נערך ב״אשה לאשה״ מחקר פעולה, שביקש לבחון גישות שונות לתרומת ביציות. המחקר התבסס על שורה של ראיונות עם נשים וגברים הקשורים לתרומת ביציות באופנים שונים – מומחים מתחום הרפואה, האתיקה וההלכה, מחוקקים, ונשים שהיו חשופות באופן אישי לנושא תרומת הביציות כמטופלות פריון או כתורמות.

מטרת המחקר היא למפות את הצרכים של הצדדים השונים בתחום, מתוך ניסיון ליצור שיח בין כל הנשים והאנשים שצומת תרומת הביציות מפגישה ביניהם. זאת, מתוך הבנה שמהלך של תרומת איברים ותרומת רקמות יכולה להתקיים באופן אתי אך ורק בחברה שבה קיימת תשתית ערכית של אחריות הדדית וכבוד הדדי.  כחלק מהניסיון ליצירתה של תשתית מעין זו, אנו מוצאות לנכון להעלות את הנושא במסגרת השיח הציבורי, באופן שמבקש לאפשר דיון אמתי במשמעויות החברתיות של תהליך התרומה.

חשבת על תרומת ביציות? – קמפיין מידע על תרומת ביציות

תרומת ביציות היא תהליך בו שואבים ביציות מגופה של אישה אחת כדי לבצע הפרייה מלאכותית בגופה של אישה אחרת או כדי לבצע מחקרים גנטיים. האישה ממנה לוקחים את הביציות עוברת טיפול אינטנסיבי הכולל זריקות יומיומיות של הורמונים ואז נשאבות מתוכה הביציות בהרדמה מלאה. הטיפול ההורמונלי והשאיבה כרוכים בתופעות לוואי ובסיכונים רבים. בעצם זו אינה תרומה, אלא מכירה של ביציות, ומכוני פוריות, מוסדות מחקר וחברות תרופות מרוויחים הרבה מאוד כסף מהשימוש בביציות. בארץ התהליך עדיין אינו מעוגן בחוק ואינו תחת פיקוח ונשים שמוכרות ביציות אינן מוגנות מפני ניצול.