"…שמם של אותם ארכיונאים [וארכיונאיות] הוא ה'ארכיונאים האקטיביסטיים' שעבודתם לא רק מוקדשת למען קהילה מסוימת אלא גם ליצירת קשרים חדשים בין היסטוריות מקבילות ובכך, הם מבקשים לעצב ולפרש מחדש נרטיבים דומיננטיים ומוכיחים לנו שקיימים פערים בארכיונים אחרים. בזכותם, להיסטוריה המצומצמת של קבוצות שוליים יש את היכולת להתקיים למרות שהיא נותרה מחוץ להיסטוריה המרכזית העכשווית"

(עדי סגל, פרקטיקום בלימודי ידע ומידע, 2015)

הארכיון הפמיניסטי של "אשה לאשה" צמח מהשטח. הוא היה שם תמיד באופן סמוי מן העין. נשים פּעילוֹת שהיו עסוקות במהלך השנים בהפגנות, אירועים, תהלוכות ומחאות, חיברו מכתבים, ניסחו ניירות עמדה, ועצומות וכתבו מחקרים. במשך השנים הצטברו בבית "אשה לאשה" ניירות מסוגים שונים: קטעי עיתונות, הזמנות לכנסים, פמפלטים, טיוטות, פרוטוקולים, מחברות קשר, דפי מידע ותמונות. התהליך שבו החומרים הללו הפכו לבסיס של הארכיון שיקף את השינוי שחל בפּעילות הארגון – נשים ב"אשה לאשה" החלו לחקור, לכתוב ולפרסם. רגע זה, בו התחלנו לקחת בעלות על כתיבת ההיסטוריה שלנו היה רגע מכונן. נמלאנו גאווה. במקביל למיון, ארגון, וסידור החומרים שהצטברו בארגון, התחלנו להציע מקום לארגונים פמיניסטיים אחרים שהיו חסרים את התשתית לשמר את ההיסטוריה שלהם. קבוצה של פּעילוֹת בראשות חנה ספרן המשיכה לאסוף חומרים מידי נשים וארגונים, גם מעזבונן של נשים שהלכו לעולמן וגם מארגונים שנסגרו. את האוספים הללו התחלנו לכנות ארכיון וכיום זהו הארכיון הפמיניסטי הגדול ביותר בישראל. האוסף נגיש לחוקרות וחלקו עובר תהליך דיגיטציה בסיוען של מתנדבות על מנת להנגישו לקהלים רחבים. הראשון מבין האוספים אשר נחשף לעין הציבורית הדיגיטלית הוא אוסף ארגון קל"ף. הארכיון הפמיניסטי מקיים ימי עיון, הרצאות, סדנאות ואירועים בנושאים הנוגעים לתיעוד והיסטוריה של הפעילות הפמיניסטית בישראל.

להלן פירוט החטיבות העיקריות של הארכיון הפמיניסטי:

 למסירת חומרים או לתאם ביקור בארכיון הפמיניסטי אפשר לכתוב אלינו: haifa.lib@gmail.com